אתונה אל האי קיאה

טיול יום מאתונה אל האי – קיאה

קיבלתי מייל מחברת התעופה ריינר- ״עקב המצב הטיסה בוטלה״.

לא לקח לי הרבה זמן להבין שזו בעצם זו הזדמנות ואולי זה זמן טוב לנסוע לאי, לשנות קצת אווירה. יש מעבורת שיוצאת בשעה 9:30 בבוקר מנמל לאבריו.

הלכתי לישון מוקדם אבל מרוב התרגשות לקראת הנסיעה אל האי לא נרדמתי או לפחות כך הרגשתי. קמתי מהמיטה לפני שהשעון מעורר ציצל. מקלחת, קפה, את היעד בGPS,

07:30 בבוקר. אני כבר רוכב אל העיר לאבריו. 45 דקות נסיעה על הכביש המהיר. פונה שמאלה אל הנמל. מולי עמדת מכירת הכרטיסים. 32 יורו לי ולאופנוע.

האונייה ממתינה ואפשר לעלות. עובדי האונייה קושרים חבל כדי שהאופנוע לא יזוז אני עולה אל הסיפון.  מתיישב  על הכיסאות מול דלפק למכירת שתייה וחטיפים. קונה קפה שותה לאט ונהנה ממזג אוויר נעים ומהים הכחול והפתוח. בדרך עוברים ליד אי גדול ולא מיושב. שעה של שייט וכבר רואים את האי. האונייה מאיטה. מסתובבת ועוגנת בנמל הקטן של האי. הרכבים יוצאים זה אחרי זה אל הרחוב שמצידו הימני מבני אבן לבנים.  אני  חונה ליד משרד מכירת כרטיסים וקונה כרטיס חזרה לנמל לאבריו לשעה 17:45. עכשיו יש לי את כל יום לראות את האי.  כמה יפה פה. כבישים צרים לאורך הים, מטפסים אל ההרים ויורדים חזרה אל חופים אחרים. גן שעשועים אמיתי,  אני רוכב ללא יעד.

הכביש לוקח אותי לאורך הים שנכנס אל מפרץ מדהים. אני מתקדם עם הכביש ומטפס אל ההר. מפה המפרץ נראה מדהים עוד יותר.  אני פונה ימינה אל דרך עפר. שעוברת דרך נוף מהמם. אופס הגעתי לצד השני של האי. איזה כייף אי קטן בשעתיים רכיבה אפשר להקיף את כל האי ובעוד כמה שעות אפשר להיכנס לדרכים קטנות שעוברות בכפרים מדהימים.

Loulis העיר הדולה של האי

רחובות העיר

אני מתקדם בכביש צר ומתפתל אל העיר Loulis העיר הגדולה של האי. את האופנוע אני מחנה מחץ לעיר. אין כניסה לרכבים. בהליכה ברחובות העיר אני מבין למה. רחובות צרים וציוריים אין כבישים. העיר בנויה על מדרון הר. אפשר להתנייד ברגל או על גבי חמורים בתי קפה קטנים וחמודים מסעדות קטנות והכול שקט ונעים. צהריים, זמן טוב לשבת לאכול משהו. אני מזמין סופלקי וגבינה על הגריל שניראת דומה לגבינת חלומי. שני חתולים נצמדים לשולחן וממתינים לשאריות. אני לוקח את הזמן. בכול זאת האי מציב  גבולות. אי אפשר לעלות על הכביש ולשרוף קילומטרים וזה מה שיפה פה. אפשר להיכנס להמון דרכים קטנות למפרצים שרק אפשר לדמיין אפשר לחקור כול פינה באי.

בדרכי עפר של האי

הפסקה קצרה בדרכי העפר של האי

זמן טוב למצוא איזה חוף ולהנות מהאי.

אני עולה על האופנוע ורוכב אל אחד המפרצים של האי. מדהים האי ריק מתיירים וזה ממש כייף. אחרי שיחה עם אחד המקומיים אני מבין שבעונת התיירות בעיקר נופשים פה תיירים יווניים. זה מה שנותן למקום את האופי היחודי והלא ממוסחר.

באחד מפרצים

איך שהזמן עובר – כבר 16:30. אני רוכב אל הנמל מוצא בית קפה מול המקום שהאונייה אמורה לעגון. עוד לא מסיים את הדבל אספרסו ואני רואה את האונייה נכנסת לנמל. אין מה למהר קודם הרכבים והאנשים צריכים לרדת מהאונייה.  את הכרטיס אני מציג  לבחור שבודק ורוכב אל בטן האונייה. עוד שעה הפלגה ועוד 50 דקות רכיבה  והינה, אני ברחובות אתונה בדרך חזרה.

כנסייה בקצה המצוק.